תכתובת אמתית ביני לבין טייל מנוסה... בזכותו אחרים עכשיו יכולים ללמוד על החשיבות של מוכנות. כל פרט מזהה כולל מקומות, שמות ומסגרות הוסר לבקשת הכותב.
שלום גיא,
רציתי לחלוק אתך חוויה שהייתה לי בסוף השבוע האחרון. ביום שישי יצאתי לטיול במדבר יהודה. זה לא היה טיול רגיל אלא טיול סנפלינג(אחרת הייתי מתעצל לצאת ונשאר בבית). אחריי הליכה קשה ביום הראשון וגלישת הנחל ביום השני הגענו לשעה 5 בערב. בעודנו גולשים מפל של 30 מטר ונהנים מהאקסטרים והסכנה התחילו דמדומים מאוחרים. אבל, נותר לנו מפל נוסף של 40 מטר לגלישה. בשלב זה נכנס החושך לגמרי והיה באוויר ריח של "משהו הולך לקרות פה". אחריי כ5 דקות מצאנו את עצמנו, חניכים, מדריכים, מדריכי סנפלינג וחובשת אחת בחשכה מוחלטת. באמצע נחל במדבר יהודה וחסומים על ידי מפל של 40 מטר. כמובן שהמדריכים עשו את הצעד ההגיוני והתקשרו לאחראים שלא הרשו לנו לרדת את המפל וחויבנו ללון את הלילה באמצע הנחל. לאחר קבלת הבשורה הכתה בי תחושה מיוחדת, שונה שעוד לא נתקלתי בה בעבר באף טיול. המכה של לינה בלתי צפויה בשטח די זעזעה אותי לכמה רגעים וכמובן העלתה קונוטציות של הישרדות. אמנם היה לנו ליטר מים לאדם, אוכל שיכול להספיק במאמץ אפילו ל24 שעות ואפילו ציוד רפואי. היו לנו סכינים טובות ומושחזות, אמצעי הדלקת אש וגם קליטה בפלאפון. אבל אז הבנתי שהציוד הזה הוא אחוז קטן מאוד מיכולת ההישרדות. החלק הגדול והקשה באמת הוא הנפש. היכולת להרגיע את עצמך ולהבין שאם תעשה דברים נכון יהיה בסדר, אני יכול לסמוך על עצמי, אני יודע שאני אהיה בסדר. לכן שורד אמתי הוא לא זה שיודע להדליק אש או לצוד חיות טרף, אלא זה שיכול הגיד למוח שלו "סטופ" אני יודע שאתה בסכנה ואני יודע שאתה מעדיף להיות בבית וליהנות מאוכל משפחתי אבל זה לא יקרה ובמקום לעשות שטויות, תירגע ותראה שזה לא כל כך נורא.
קצת ארוך, קצת מסורבל אבל אני חושב שהדברים שלמדתי מהמידע שאתה חולק איתנו עזרו לי מאוד בפעם הראשונה שהייתי צריך להיות במצב הישרדות.
היי עידן (שם בדוי).
ראשית תודה רבה על שלקחת את הזמן לשתף אותי בסיפור ההישרדות הזה. את כל הסרטונים שאני מעלה אני מצלם, עורך ומפרסם ללא תמורה כאשר מה שמניע אותי זו הידיעה שיום אחד זה יעזור למישהו לעבור את הלילה בשלום. כאשר רוב האנשים שומעים "סיפור הישרדות" הם חושבים על אי בודד/אבדן דרך של ימים/מדבר ענק ללא מים. מה שאנשים לא מבינים שמצב הישרדות הוא אבדן שליטה על הסיטואציה (ולו לרגע) ושם בדיוק נכנסת אותה הרגשה "מיוחדת" שתיארת. מצבי הישרדות מתחילים מסיבוך אחד קטן של המצב, כמו כניסה בלתי צפויה לחושך, ונוטים להסתבך הלאה (להמשיך לרדת מפל לאור פנסים...) מזל שהמדריכים שלכם היו מנוסים ואחראים. אתה למדת מהמצב הזה את הדבר הכי חשוב שכל כולו נקרא "הפסיכולוגיה של ההישרדות" והוא עוסק בהרגעה עצמית, הסתמכות על ידע ואימון ולקיחת השליטה על הסיטואציה אל הידיים שלך בחזרה. זו גם בדיוק המהות של סדנאות הישרדות... להתאמן ולתרגל על מנת שברגע שזה קורה יש לך את הביטחון העצמי להתמודד עם הסיטואציה... ציוד... ציוד הוא בונוס. בסדנאות אני מלמד את הדבר הבא ברגע שנכנסים למצב הישרדות: עמו"ד
ע - עמוד
מ - מחשבה תחילה
ו - וודא היכן אתה נמצא
ד - דרך פעולה
זה חלק מכלים להתמודדות עם אותה הרגעה עצמית ופוקוס. אני שמח מאד שיצאתם משם ללא פגע אבל עם סיפור לכל החיים. האם אני יכול לפרסם את הסיפור? בעילום שם ובלי לציין איזה נחל זה היה? אני אבין אם לא.
גיא
היי גיא,
אתה יכול לפרסם אותו בשמחה. אני מעדיף בעילום שם ופרטים מזהים.
הסיטואציה שקרתה מצד אחד לא הייתה נעימה ומצד שני חוויה שאני לא אשכח לעולם. כמה שאתה צודק שכשאנשים חושבים על מצב הישרדות הם ישר חושבים על פרק שבועי ב"שורד האולטימטיבי" ולא על אבדן שליטה כפי שציינת. אמנם הארץ שלנו קטנה וצפופה ואנשים נוטים לחשוב שאין פה מצבי הישרדות או סיטואציות של אבדן שליטה. יהיה ממש מגניב אם תעשה סרטון שמדגיש על הישרדות בארץ שהיא בדרך כלל לא הליכה של קילומטרים עד ציביליזציה או הכנת מחסה מעצים אלא בדר"כ שליטה עצמית והעמו"ד. לא מזמן הייתי באיזושהי הרצאה והמרצה סיפר לנו על איך שהוא לימד משהו חניך שלו בכיתה ו' ושנים אחריי זה החניך שלו התקשר להודות לו על העזרה. והדגיש על חשיבותה של התודה. אז אני רוצה להגיד לך תודה על המידע שחלקת איתנו באינטרנט, בבלוג, בסרטונים ועל כן אני אומר לך תודה. תזכור היום לפני שאתה הולך לישון שהמידע ודרך החשיבה שאתה חולק איתנו באמת מציל חיים.
לילה טוב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה