יום רביעי, 28 באוגוסט 2013

בושקראפטר

התרמיל המרופט לכתפיו אינו משמיע יותר כל צליל, כאילו הפך עם הזמן והשחיקה להיות חלק ממבנה גופו. בכל צעד, בכל תנועה חתולית בין השיחים הוא נצמד אל שכמותיו וגבו וחופר אל תוך הבשר כאילו נצמד אליו מכוח ההרגל. הוא אינו זוכר מתי נקנה, או איזו חברה ייצרה את התרמיל ואין זה משנה לו. מה שחשוב לו, היא העובדה שהם אחד.
בתוך התרמיל ההרמוניה חוגגת אף היא. דבר אינו זז למקום שאינו אמור להיות בו, החפצים שם יודעים את מקומם, מכירים את אזורם, ועליהם טביעות אצבעותיו ממאות שעות של שימוש. התרמיל על תכולתו דומם בתנועה כאילו הונח על הקרקע ולא זז. זה הוא הבושקראפטר.

כתרמילו, הבושקראפטר חייב להתאים עצמו לסביבתו, לקצב היער, קצב הנחל או חול המדבר. אם לא יצליח לעשותכן, יהפוך הוא למטייל מן המניין, פוסע בשבילים, סייר אתרים. לא, זה אינו ייעודו של הבושקראפטר. על זה האחרון הוטל, נגזר, ניתנה הזכות להיות מגן הטבע, עובדו, חברו. נגזר עליו להיות הטבע עצמו.

הבושקראפטר לא יותיר אחריו סימן, כאילו היה שועל חוצה בשעות בוקר מוקדמות, פוסע ברכות על העשב הלח מאגלי טל של יום חדש. הוא יכסה את מדורתו באדמה שחפר ויפזר עליה עלים, גם אם יחפשה בעיניו לא ימצא אותה. הוא יאסוף את שארי המזון ואשפתו ולא יותיר להם זכר.

הבושקראפטר יצוד, ידוג ויזין עצמו מצמחי ועצי היער או המדבר, אך לא יעשה זאת אם הדבר פוגע באיזון שסביבו. כאשר יאסוף עלים לשיקוי או מרקחת ייקח עלה או שניים מכל שיח על מנת לא לפגוע בהתפתחותם. זו דרכו, זו חשיבתו.

הבושקראפטר אינו שונה מהפרא המאושר שהיה אבות אבותינו. הוא יודע כי המרקם העדין של הטבע יודע להכיל אותו, לספק אותו ולקבל אותו כבן, והוא יודע כי ניצול של משאביו יגרום לאבדנו. המין האנושי ייכחד בסופו של יום, כי מעטים מידי היו הבושקראפטרים ששמרו על האיזון, שהגנו ושלחמו לטובת הקיים.
 
בושקראפט אינו מדורה ובירה, אינו הרג ללא צורך או קצירת משאבים לשם רווח. בושקראפט אינו גילוף כפית או השחזת סכין לאור הגחלים הלוחשות. בושקראפט הוא משימה, ייעוד, תפקיד.
בושקראפט זו מדורה קטנה, כמעט לא נראית, מספיקה בגודלה לספק את הצורך הבסיסי ביותר. בושקראפט זה לעצום את העיניים לצד הגחלים המחממות ולשמוע את פסיעות התן על העלים היבשים, להריח את ריחן של נוצות הציפור ולהרגיש כמעט את רמשי היער זוחלים תחתיך. בושקראפט זה להיות שם... בתוך האזור... בושקראפט זה להיות טבע.

3 תגובות:

  1. אין על הכתיבה שלך תענוג לעניים תמיד משאיר טעם של עוד

    השבמחק
    תשובות
    1. גיא אני לומד מהבלוג הזה אים זה בלוג כבר עכנתי שתי תיקי מילוט ועכשיו אני מרגיש הרבה יותר בתוח שאים הקרה לי משהוא אני יוכל לישרוד אני מעלה עוד יומים סירטון על התיק מילוט אשמך אים תירה שם של הסירטון
      בושקראפט עים אורי תיק מילוט סליחה על השגיעות ותודה שכרתה

      מחק